אודות

מרכז חשין ללימודי משפט מתקדמים מהווה מסגרת ללימודים לתואר שני (מוסמך), תואר שלישי (דוקטורט), ולפוסט-דוקטורט במשפטים באוניברסיטה העברית.

המרכז מעניק מלגות לתלמידות/ים מצטיינות/ים במסלולים האמורים, לרבות מלגת עמיתי חשין המיועדת לתלמידות/ים מצטיינות/ים שמקדישות/ים את מלוא זמנן/ם למחקר לדוקטורט, ומלגות חשין לפוסט דוקטורט.

המרכז הוקם בשנת 2016 באמצעות תרומה של משפחת חשין להנצחת זכרו של ד"ר מישאל חשין.

 

מישאל חשין 

מתוך "פרש בודד בערבות החק והמשפט", אמרות ולקוטות ממשנתו של מישאל חשין, ליקט וערך: אביעד הכהן.

מישאל חשין, שופט בית המשפט העליון (משנת 1992) והמשנה לנשיא (משנת 2005), נולד בשנת 1936 בביירות, במהלך ביקור משפחתי, לאביו שניאור זלמן חשין, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון ולאמו לאה (לבית מרגלית). למד בבית ספר "הכרמל" בתל אביב, ועם מעבר המשפחה לירושלים, בשנת 1950, למד ב"תיכון בית הכרם".

בשנת 1958 סיים את לימודי המשפטים בהצטיינות יתירה באוניברסיטה העברית, והחל להרצות כעוזר הוראה. את התמחותו עשה בפרקליטות מחוז ירושלים אצל סגן פרקליט המחוז, עו"ד מאיר וולינסקי, ובמשרד עורך הדין גדעון האוזנר. במקביל, המשיך ללימודי דוקטורט בהנחיית פרופ' גד טדסקי.

בשנת 1962, לאחר שהוענק לו התואר ד"ר למשפטים, למד כשנה בלונדון סקול אוף אקונומיקס (LSE). עם שובו ארצה, החל ללמד בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית קורסים בנושאי דיני קניין, עשיית עושר ולא במשפט, משפט מינהלי ומשפט בינלאומי פרטי.

בשנים 1973-1962 שימש כסגן פרקליט המדינה. בשנת 1968 מונה לראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. למן שנת 1973 כיהן בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. עם פרישתו ממשרד המשפטים, בשנת 1978, הקים משרד פרטי לעריכת דין. בינואר 1992 מונה לכהן בבית המשפט העליון ולמן שנת 2005 ועד פרישתו, בשנת 2006, שימש משנה לנשיא.

עבודת הדוקטורט של ד"ר חשין פורסמה בשנת 1971 כספר בהוצאת מאגנס, ושמו: "מיטלטלין בדין הנזיקין". כמו כן היה שותף לחיבור הספר "תורת הנזיקין הכללית" בעריכת פרופ' גד טדסטקי.